מעשר כספים – מה זה, ממה מפרישים ואיך מחשבים

מעשר כספים הוא נתינה של עשירית מהרווחים לצדקה. איך מחשבים מעשר? סוכמים את הרווח של תקופה מסוימת, לוקחים ממנו עשרה אחוזים, ומורידים את מה שכבר נתתם לצדקה באותה תקופה. מה שנשאר הוא הסכום שעוד צריך לתת. במדריך הזה נראה מאיפה זה בא, ממה מפרישים, ואיך עושים חישוב מעשר לפי הסדר שכתב החפץ חיים בספרו "אהבת חסד".

מאיפה זה בא

בתורה נאמר:

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל־תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה

דברים יד, כב

הפסוק מדבר על יבול השדה. התוספות במסכת תענית מביאים מהספרי דרשה על המילים "את כל":

דהוה מצי למימר את תבואתך מאי כל לרבות רבית ופרקמטיא וכל דבר שמרויח בו

תוספות, תענית ט ע״א, ד״ה עשר תעשר, בשם הספרי

כלומר, התורה הייתה יכולה לכתוב רק "את תבואתך". המילה "כל" באה לרבות גם מסחר (פרקמטיא) וכל רווח אחר. לפי הדרשה הזו, המעשר אינו רק מהשדה, אלא מכל דבר שאדם מרוויח בו.

גם במדרש תנחומא (ראה, סימן יח) נאמר על "עשר תעשר": "רמז למפרשי ימים, להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה". מפרשי ימים הם יורדי הים, ובעל אהבת חסד מבאר שמדובר באנשים שעוסקים במסחר. כלומר, גם מי שפרנסתו ממסחר יפריש אחד מעשרה.

מה מעמדו ההלכתי של מעשר כספים, ועד כמה הוא מחייב, נידון בפוסקים, ולא נכריע בזה כאן. מי שנוהג להפריש, כדאי שיקבע את הכללים שלו יחד עם רב.

כמה נותנים

הרמב״ם כותב על עני שבא לבקש, כשהנותן אינו יכול לתת לו את כל מה שחסר לו:

וְכַמָּה עַד חֲמִישִׁית נְכָסָיו מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּנְכָסָיו בֵּינוֹנִי. פָּחוֹת מִכָּאן עַיִן רָעָה.

רמב״ם, הלכות מתנות עניים ז, ה

כך כתב גם השולחן ערוך (יורה דעה רמט, א): עשירית היא "מדה בינונית", וחמישית היא "מצוה מן המובחר". מי שרוצה לתת יותר ממעשר, ימצא הסבר מלא במאמר חומש – מתי נותנים עשרים אחוז.

למי נותנים

הנה ידוע דמעות מעשר - עקרו הוא לצדקה לחלק לעניים. וקרוביו העניים הם קודמין בזה לאחרים

אהבת חסד, חלק ב, פרק יט, סעיף א

ואם הקרובים אינם עניים, החפץ חיים כותב שם שנכון להדר ולתת את המעשר ללומדי תורה, ואם אי אפשר את כולו, לפחות את רובו או חציו.

בפרק הקודם הוא מציע גם חלוקה בין צדקה להלוואות:

ומזה יפזר שני שלישים לצדקה, כי עניים שצריך לתן להם במתנה מצוי יותר, ושליש יהיה מנח אצלו כדי לקים בו מדת החסד

אהבת חסד, חלק ב, פרק יח, סעיף א

"מדת החסד" כאן היא הלוואות של גמילות חסד. בהגהה שם הוא מביא מהרמב״ם ומהשולחן ערוך שגם הלוואה לעני נחשבת צדקה. לדבריו, כשמצטבר אצלו סכום שלדעתו מספיק להלוואות בעירו, כל המעשר הולך מאז לצדקה בלבד.

הרמ״א (יורה דעה רמט, א) כותב שאין לקנות מכסף המעשר נרות לבית הכנסת או "שאר דבר מצוה", אלא לתת אותו לעניים. בעל אהבת חסד מביא אחרונים שהקלו בכמה מקרים, ומביא גם מי שפקפק בזה (חלק ב, פרק יט, סעיף ב). בשאלות כאלה כדאי לשאול רב על כל מקרה לגופו.

ממה מפרישים

מהרווח, אחרי הוצאות העסק

החפץ חיים כותב:

גם יראה שיהיה לו פנקס מיחד, שיכתב בו כל הרוח, שיזמין לו ה', אחר נכוי ההוצאות מהעסק.

אהבת חסד, חלק ב, פרק יח, סעיף ב, אות א

בכתיב של הספר "מיחד" הוא מיוחד, ו"נכוי" הוא ניכוי. כלומר, מפרישים מהרווח, ולא מכל שקל שעבר בקופה. בעל עסק מנכה קודם את הוצאות העסק. אילו הוצאות מותר לנכות היא שאלה בפני עצמה, וכתבנו עליה במאמר ניכוי הוצאות ממעשר. גם בהכנסות אחרות, כמו קצבאות ומתנות, כדאי לברר עם רב איך לנהוג.

בפעם הראשונה, גם מהקרן

וגדר המעשר הוא, דצריך להפריש מתחלה מעשר מן הקרן, ואחר כך כשיזמין לו השם יתברך רוח, יתן מעשר מן הרוח.

אהבת חסד, חלק ב, פרק יח, סעיף א

מי שמתחיל לנהוג במעשר, מפריש בפעם הראשונה עשירית ממה שכבר יש לו, כלומר מהקרן. משם והלאה הוא מפריש רק מהרווח החדש. החפץ חיים כותב שיש הרבה אנשים שנזהרים רק ברווח ולא בקרן. למי שקשה לו, הוא מציע עצה: להפריש את מעשר הקרן לקופת גמילות חסד לעניים. הוא דן שם באריכות בתנאים של העצה הזו, ומי שרוצה לנהוג כך כדאי שישאל רב.

גם מירושה

בסוף אותו פרק כתוב בקצרה, בשם ספר אליה רבה:

גם מירושה צריך לתן מעשר

אהבת חסד, חלק ב, סוף פרק יח

איך מחשבים מעשר, שלב אחר שלב

באהבת חסד (חלק ב, פרק יח, סעיף ב) החפץ חיים כותב סדר מעשי. הוא ממליץ להתנות מראש איך נוהגים, "ובזה יסתלקו מעליו כל הפקפוקים". אלה עיקרי הדברים:

1. בלי נדר. "טוב שיתנה בתחלת קבלתו את המצוה שהוא בלי נדר", כדי שלא ייכשל בנדרים.
2. פנקס. רושמים בפנקס מיוחד את הרווח, אחרי הוצאות העסק.
3. חשבון קבוע. "יעשה חשבון בכל חצי שנה, או על כל פנים בכל שנה". אם היה הפסד באותה תקופה, מנכים אותו מהרווח.
4. רושמים כל נתינה. כל מה שנותנים לצדקה נרשם בפנקס, כולל מה שנותנים בבית לעניים, "אפילו איזה פרוטה". בסוף התקופה מנכים הכול מהמעשר.
5. אם נשאר עודף. אם המעשר גדול ממה שנתתם, "יראה להפרישם ולחלקם תכף". לדבריו, אם אין כרגע את האנשים שהתכוונתם לתת להם, מותר להמתין, ואפילו להשתמש בינתיים בכסף. כשהם מגיעים, צריך לתת מיד, גם אם צריך ללוות לשם כך.
6. אם נתתם יותר. על כך הוא כותב:

אם ימצא שהוציא על צדקה יותר מהמעשר, יש אומרים, דיוכל לנכות זה לבסוף מהמעשר של שנה שניה, ויש מחמירין בזה.

אהבת חסד, חלק ב, פרק יח, סעיף ב, אות ה

לכן הוא ממליץ להתנות מראש, כשמתחילים לנהוג במעשר, שאפשר יהיה לתת צדקה על חשבון מעשר שיגיע בהמשך.

דוגמה

נניח שבחצי השנה האחרונה היה לכם רווח של 48,000 ₪, אחרי ההוצאות שאתם מנכים. המעשר הוא 4,800 ₪. במשך התקופה רשמתם תרומות של 3,900 ₪, כולל הצדקה הקטנה שניתנה בבית. נותר לתת 900 ₪. ואם באותה תקופה היה גם הפסד של 8,000 ₪, מנכים אותו קודם מהרווח. הרווח הוא אז 40,000 ₪, המעשר 4,000 ₪, ונותר לתת 100 ₪. רוצים לבדוק את החשבון שלכם? אפשר להיעזר במחשבון המעשר.

החפץ חיים המליץ על פנקס, ופנקס המעשרות נבנה כדי לעזור בחשבון הזה. רושמים הכנסה או תרומה במשפט אחד, בוואטסאפ, במייל אישי או באפליקציה, ו"נותר לתרום" מחושב בכל רגע. לכל קופה קובעים כללים משלה: מעשר, חומש או בין לבין, עם ניכוי הוצאות או בלי. אפשר לייבא גיליון שכבר יש לכם, ובסוף השנה לסגור אותה ולבחור מה עושים בעודף. ההחלטות ההלכתיות נשארות שלכם ושל הרב שלכם, כי האפליקציה לא פוסקת הלכה.

המאמר נועד ללימוד, ואינו פסק הלכה. בשאלה מעשית, שאלו רב.