מעשרות – מה זה, ומה ההבדל בין תרומות ומעשרות למעשר כספים

"מעשרות" הוא שם לשני דברים שונים. בלשון התורה והמשנה, מעשרות הם החלקים שמפרישים מהיבול של ארץ ישראל: מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני. יחד עם התרומות הם נקראים "תרומות ומעשרות". ובלשון של היום, "מעשרות" הוא גם כינוי למעשר כספים, עשירית מההכנסה שנותנים לצדקה. במאמר נסביר כל אחד מהם, ונראה מה ההבדל ביניהם.

מעשרות מהיבול

המשנה פותחת את מסכת מעשרות בכלל:

כְּלָל אָמְרוּ בַּמַּעַשְׂרוֹת, כָּל שֶׁהוּא אֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.

משנה, מעשרות א, א

כלומר, החיוב חל על מה שנאכל, שיש לו בעלים ששומרים עליו, ושגדל מן האדמה. אלה מצוות התלויות בארץ, והן נוהגות ביבול שגדל בארץ ישראל. מהיבול מפרישים כמה חלקים, זה אחר זה.

תרומה גדולה

החלק הראשון ניתן לכהן. בתורה אין לו שיעור קבוע, וחכמים קבעו:

שִׁעוּר תְּרוּמָה, עַיִן יָפָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים... וְהַבֵּינוֹנִית, מֵחֲמִשִּׁים. וְהָרָעָה, מִשִּׁשִּׁים.

משנה, תרומות ד, ג

מעשר ראשון

ממה שנשאר מפרישים עשירית ללוי:

וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כׇּל־מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם

במדבר יח, כא

תרומת מעשר

גם הלוי מפריש מהמעשר שקיבל עשירית, ונותן אותה לכהן:

וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה׳ מַעֲשֵׂר מִן־הַמַּעֲשֵׂר

במדבר יח, כו

מעשר שני ומעשר עני

ממה שנשאר אחרי המעשר הראשון מפרישים עוד עשירית. בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית של מחזור השמיטה זה מעשר שני, והבעלים אוכלים אותו בירושלים:

וְאָכַלְתָּ... בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ

דברים יד, כג

מי שהדרך לירושלים רחוקה לו, פודה את המעשר בכסף, ומוציא את הכסף על אוכל בירושלים (דברים יד, כד–כו).

בשנה השלישית ובשנה השישית, במקום מעשר שני מפרישים מעשר עני:

מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת־כׇּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין־לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ

דברים יד, כח–כט

ומה עושים היום

גם היום מפרישים תרומות ומעשרות מיבול שגדל בארץ ישראל. בפירות וירקות עם השגחת כשרות, ההפרשה נעשית בדרך כלל בידי הגוף המשגיח. מי שמגדל בגינה, או קונה בלי השגחה, מפריש בעצמו, בנוסח קבוע שמונה את החלקים בזה אחר זה.

יש הבדלים בין אז להיום. את התרומה ואת תרומת המעשר לא אוכלים היום, כי אין לנו טהרה, ולכן עוטפים אותן ומניחים אותן בכבוד. את המעשר השני פודים על מטבע. את הנוסח המדויק, ומה עושים בכל חלק, כדאי ללמוד מספר הלכה או לשאול רב.

מעשר כספים

מעשר כספים הוא מצווה אחרת. הוא לא בא מהיבול אלא מההכנסה: עשירית מהרווח שנותנים לצדקה. הגמרא בתענית לומדת מהפסוק "עשר תעשר" את הדרשה "עשר בשביל שתתעשר", והתוספות שם מביאים מהספרי שהמעשר כולל "רבית ופרקמטיא וכל דבר שמרויח בו". על המקור הזה כתבנו במאמר עשר בשביל שתתעשר.

השולחן ערוך כותב כמה לתת:

ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית

שולחן ערוך, יורה דעה רמט, א

הפוסקים נחלקו אם מעשר כספים הוא חיוב מן התורה, מדברי חכמים, או מנהג טוב שקיבלו על עצמם. איך מחשבים אותו, ממה מפרישים ואילו הוצאות מנכים, כתבנו במאמר מעשר כספים – מה זה ואיך מחשבים. על מי שנותן חמישית, ראו חומש.

ההבדלים בקצרה

• ממה. תרומות ומעשרות מפרישים מהיבול: פירות, ירקות ותבואה. מעשר כספים מפרישים מההכנסה הכספית.
• איפה. תרומות ומעשרות נוהגים ביבול שגדל בארץ ישראל. מעשר כספים נוהג בכל מקום.
• למי. תרומות ומעשרות ניתנים לכהן, ללוי ולעני, והמעשר השני נאכל בירושלים. מעשר כספים ניתן לצדקה, לפי סדר הקדימויות שכתבנו במאמר למי נותנים מעשר.
• כמה. מהיבול מפרישים כמה חלקים, כל אחד בשיעור שלו. במעשר כספים נותנים עשירית, ומי שידו משגת, עד חומש.
• מתי. מהיבול מפרישים לפני שאוכלים. במעשר כספים עושים חשבון לתקופה, והחפץ חיים כותב לעשות אותו כל חצי שנה, או לפחות פעם בשנה.

ואיפה נכנסת מעשרות

מעשרות היא פנקס למעשר כספים בלבד. רושמים הכנסה, הוצאה או תרומה במשפט אחד בוואטסאפ, במייל אישי או באפליקציה, והמערכת מחשבת בכל רגע כמה נותר לתרום, לפי הכללים שבחרתם: מעשר, חומש, או אחוז אחר. בהפרשת תרומות ומעשרות מהיבול היא לא עוסקת, והיא לא פוסקת הלכה. כדי לראות חשבון מהיר, אפשר להתחיל במחשבון המעשר.

המאמר נועד ללימוד, ואינו פסק הלכה. בשאלה מעשית, שאלו רב.